החוויה של פיטר בהליכה על המים מלמדת מאוד לכל הליכה נוצרית. לא הייתה לו שום בעיה ללכת על המים כל עוד הוא שומר את עיניו על ישוע. אבל ברגע שהסיר את עיניו מישו, והתחיל להבחין ברוח ובגלים, הוא התחיל לשקוע. ישוע ייסר אותו על חוסר אמונתו. תן לזה להיות תזכורת מתמדת בחיינו שכל מה שאנחנו מסוגלים לעשות הוא בגלל האמונה שלנו בישוע. מלבד המשיח, איננו יכולים לעשות דבר. אנחנו כלום.
פסוקי עזר:
"אני הגפן, אתם הענפים . אם תישארו בי ואני בכם, תניאו פירות רבים; מלבדי אינכם יכולים לעשות דבר." - יוחנן ט"ו:5
מתי י"ד:22-33
"בוא," הוא אמר. אחר כך ירד פטרוס מהסירה, הלך על המים והתקרב לעבר ישוע. אבל כשראה את הרוח, פחד, והחל לשקוע, קרא: "אדוני, הושיע אותי!" מיד ישוע הושיט את ידו ותפס אותו. "את חסרת האמונה," הוא אמר, "למה פקפקת?"'