ישוע הוא הכד, הדרך, האמת והחיים. מה שעולה לי בראש כשאני חושב על הפסוק הזה הוא שאנחנו כלי עפר שבהם נשפכת רוח הקודש, ודמו היקר של ישוע המשיח, שהיא הישועה שלנו, כמו גם גופו שנשבר עבורנו. זה היה קל או תקף באותה מידה אולי לשים אוצר, וזהב, או אבני חן יקרות ערך בצנצנות האלה, אבל בעיני הפרשנות הזו, עם הצנצנות המלאות ביין (דם ישוע) ובאוכל (גופו של ישוע) רחוקה. יותר מתאים.
פסוקי עזר:
"וכאשר הודה, שבר אותו ואמר: "זה גופי אשר לך, עשה זאת לזכרי." באותו אופן, לאחר הסעודה לקח את הכוס, ואמר: "הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשה זאת בכל עת שתשתה אותו לזכרני." -1 לקורינתים י"א:24-25
הקורינתיים השנייה ד':7
"אבל יש לנו את האוצר הזה בצנצנות של חימר כדי להראות שהכוח המתגבר הזה הוא מאלוהים ולא מאיתנו."